#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשקוצץ דמים לגוי לעשות לו מלאכה?	"כשהוא קבלנות והגוי א&quot;צ לעבוד בשבת מותר (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ואע&quot;פ שהישראל נהנה במה שהוא גומר בשבת מ&quot;מ הוא הנאה מן הצד ומותר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)]"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא בפרהסיא?	"אסור, ודוקא כשהוא ידוע שהוא של ישראל אבל אם אינו ידוע מותר אפי&#x27; בפרהסיא (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ודלא כהגר&quot;א בשם הירושלמי (ביה&quot;ל ד&quot;ה בצינעה, ע&quot;ש)], ודוקא כשהוא תלוש אבל במחובר לפי המחבר אסור משום לא פלוג (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27; וס&quot;ק כ&#x27;), אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דאפי&#x27; דבר שאינו ידוע שהוא של ישראל בעל נפש ראוי להחמיר שלא לעשותו בפרהסיא אבל בביתו של הגוי מותר אפי&#x27; לבעל נפש."	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא מפורסם שהוא של ישראל?	"החיי&quot;א (כלל ג&#x27; סעי&#x27; א&#x27;) מדייק מרש&quot;י בשבועות (כ&quot;ה ע&quot;ב) דהיינו כשהוא ידוע לג&#x27; בני אדם"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קצת מכירין שהוא של ישראל?	"מותר בצינעא (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר היד אפרים דדנין אותו לכף זכות שבודאי הוא עושה בהיתר, משא&quot;כ כשהוא בפרהסיא חיישינן לאורחים שיאמרו שהוא מצוה להם לעבוד באיסור"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לבנות כותל?	"כיון שהוא מחובר לקרקע אסור אפי&#x27; אם אינו ידוע שהוא של ישראל דהוי כאילו ידוע שהוא של ישראל (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;) ואינו מותר אלא חוץ לתחום"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לשוכרו לקצור את שדהו?	"כאן אמרינן דאסור בקבלנות שמא יאמרו דשכיר יום הוא, אבל לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ג) אמרינן דמותר כשהוא מקבל חלק מהפירות דידעו שהוא אריסות (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דאפי&#x27; המתירין בקבלנות השדה היינו דוקא כשהוא עושה כל עסק השדה כגון החרישה וזריעה וקצירה משא&quot;כ כשהוא קוצר לבד אסור דדרך לעשותו בשכירי יום והוי כבנין בית {וזהו תירוץ אחר להסתירה}]"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באותה עיר רגילין לשכור בקיבולת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3e1da722583c6078558cd80aeda2970f237f2583.jpg"">"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטלטלין?	"בביתו של ישראל אסור לעשות מלאכה, ואם הוא בפרהסיא אסור אם ניכר שהם של ישראל, אבל אם מנהג כל בני העיר נותנין בקבלנות ליכא חשד דשכיר יום ומותר (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; רנ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) {וש&quot;מ דאינו חושש להר&quot;ן ודעימיה לגבי מטלטלין, וזהו לימוד זכות ליתן מכונית לפועל אפי&#x27; ברחוב ואפי&#x27; כשהוא ניכר שהוא של ישראל אם במציאות כולם בקבלנות [ואע&quot;פ שהם עושים חשבון ע&quot;פ שעות מ&quot;מ זהו בין החנות ופועליו אבל לגבי בעל המכונית אינו ידוע לו השכר לשעה], ובמ&quot;ב (שם) הביא עוד היתר דאינו ידוע של מי הוא, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; רנ&quot;ב סעי&#x27; ג&#x27;}"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לבנות בית חוץ לתחום 1) והוא אינו דר שם 2) והוא דר שם?	"1) מותר כל זמן דליכא עיר אחרת בתוך התחום [ולא חיישינן לאורחים דמסתמא אין דרך ישראל לשבות אלא אצל יהודים (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)], ואפי&#x27; אם עומד בתוך התחום יכול לראותה חוץ לתחום מותר דלא פלוג רבנן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;) 2) אסור דחיישינן לאורחים ולבני ביתו [ודוקא בשביעית הקילו שלא לחיישי לאורחים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)], ודוקא אם המלאכה בתוך התחום של דירתו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מצדד להקל כשהוא יחיד בעירו."	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע כאן חיישינן למראית העין 1) מאורחים 2) מבני ביתו, ולעיל (סי&#x27; רמ&quot;ג) לא חיישינן?"	"1) תי&#x27; הא&quot;ר (מצוין בשעה&quot;צ לעיל סי&#x27; רמ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ז) דהמרחץ בתוך הבית ולא חיישינן שהאורחים יבואו בפנים משא&quot;כ בבנין הבית שהוא בגלוי בחוץ חיישינן לאורחים (מ&quot;ב דרשו) 2) כן הקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;), ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דלעיל יודעים שהעכו&quot;ם נוטל הריוח מן המרחץ משא&quot;כ הכא יחשדוהו ששכר העכו&quot;ם לימים ואמרו ששכרו בקבלנות {וכן מצינו בנחלת צבי (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) לגבי מראית העין בחלב שקדים עם בשר עוף דלא חיישינן בבני ביתו מפני שהם יודעים הדבר על בוריו}"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דר שם ישראל אחר?	"הוי כאילו הוא דר שם ואסור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) דישראל אחר לא גרע מאורחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אירע לאחד שבנה ביתו בקבלנות שלא כדין?	"כתב הספר חסידים דלא היו ימים מועטים שלא נשאר הקרקע לא לו ולא לזרעו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוים שלוקחים הזבל מן הרחוב בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) שבשכיר יום פשיטא דאסור, ובקבלנות נוהגין להקל אע&quot;פ שהוא נחשב כמחובר לקרקע דבשל רבים ליכא חשדא [והא&quot;ר ובית מאיר וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מפקפקין על טעם זה], ועוד אין נקרא על שם ישראל כ&quot;כ, אבל מסיים דבמקום שאין נוהגין היתר אין להקל דס&quot;ל דיש חילול ה&#x27; אם נניח גוים לעשות מלאכה בשבת שהם לא מניחין לשום אדם לעשות מלאכה בחגם [ורע&quot;א אינו חושש לחילול ה&#x27; זה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דאם שר העיר שוכרם אפי&#x27; אם הוא בעבור ישראלים מותר דנקרא על שם שר העיר."	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העיריה מפנין את האשפה בשבת?	"{לפום ריטהא נראה דיש להקל דאינו מצוה להם לעבוד בשבת בדוקא והכל יודעים שאינו משכיר להם לעבוד בשבת, ואפי&#x27; להר&quot;ן דחושש שמא יתיר שכיר יום היינו דוקא כשנשכרים ע&quot;י ישראל אבל הכא הם נשכרים ע&quot;י העיריה ואין כאן חשש כלל. אכן, אם צריך לשכור הפועלים לבא כגון dumpster אז צריך להודיע להם שלא לבא בשבת ויו&quot;ט. (עי&#x27; מנח&quot;י ח&quot;ה סי&#x27; ק&quot;ה, פסק&quot;ת אות ה&#x27;). אמנם לאחר עיון נראה דאפי&#x27; בעיריה אסור כשמוציא הפח להרחוב דהוי כאילו עושה מעשה צווי שמבקש ממנו לפנות הפח, דומיא דצחצוח הנעלים דאסור להניח מנעליו חוץ לחדרו בבית מלון, וכמ&quot;ש לקמן בסי&#x27; רמ&quot;ז, ויש מלמדין זכות דהצווי היה מערב שבת, אבל זה דוחק שהוא יודע שהגוי לא יראה הצווי עד שבת, ויש עוד לימוד זכות דהוי רמז שלא בדרך צווי, ויתכן דהוא מילתא דמסתבר דכי היכי דמותר לומר לגוי &quot;אני לא יוכל לכבות נר בשבת&quot; אע&quot;פ שפשוט שכוונתו הוא לכבותה מ&quot;מ הוי רמז שלא בדרך צווי, כך הוצאת הפח חוצה דאע&quot;פ שפשוט דכוונתו לפנותה מ&quot;מ הוי רק רמז שלא בדרך צווי, ויש עוד סברא להקל דכיון שדרכו להניחם שם לאיזה ימים א&quot;כ אינו נראה כאילו הוא מצוה להם לעשותו משא&quot;כ במנעלים שאינו מניחם חוץ לחדרו אלא לאיזה שעות וכדומה נראה יותר כציווי, ולמעשה נוהגין להקל בזה}"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנין בית הכנסת?	"ה&quot;נ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דיש מקום להקל משום בשל רבים ליכא חשדא אבל מצדד להחמיר מחמת החילול ה&#x27; הנ&quot;ל, אבל מסיים הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;) דאם יש ח&quot;ו חשש שמא יתבטל בנין ביהכ&quot;נ מותר בקבלנות, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) ובלבד שיהא מפורסם לכל שהוא בקבלנות {וה&quot;נ אי חיישינן להר&quot;ן יהא אסור אלא אם הוא חוץ לתחום}, ואם אינם רוצים לבנותו אלא בשכירי יום כאן משמע דאסור אבל במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רע&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ב) מקיל אפי&#x27; בשכיר יום ע&quot;פ שיטת העיטור."	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שוכר אדריכל בקבלנות ושאר פועלים בשכירות?	"אם הבעה&quot;ב שוכר הפועלים אסור, אבל אם האדריכל שוכר השכירי יום ואין לבעה&quot;ב שום עסק בה מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל סד&quot;ה או) [ולפי הר&quot;ן עדיין אסור שמא יאמרו ששכירי יום נמי מותר, ואם הוא חוץ לתחום מותר]"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם כותלו עומד ליפול?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם השבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; ט&quot;ז) דמערב שבת יכול לומר לגוי כל המתקן אינו מפסיד"	סימן רמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתלוש לצורך בנין?	"איתא בירושלמי דר&#x27; שמעון בן אלעזר ס&quot;ל דאסור לגוי לבנות מחובר אפי&#x27; בביתו של גוי, ובע&quot;כ מיירי בתלוש לצורך מחובר כגון לסתת אבנים לצורך בנין לישראל, וכן פסק המחבר דאסור [דהוי כמחובר, ואסור כשהוא בתוך בתחום אפי&#x27; רחוק מהבנין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), והחמירו בזה שמא יבואו להקל אף בבנין עצמו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)], אבל הרמ&quot;א הביא הכל בו דמקיל כשאינו מפורסם שהוא של ישראל וגם אינו סמוך להבנין דא&quot;צ למחות אבל לא יאמר לו לעשותו בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ולמעשה אע&quot;פ שהכל בו מקיל אפי&#x27; במחובר ממש מ&quot;מ הכריעו האחרונים שאין להקל במחובר ממש אלא בתלוש לצורך מחובר (לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז - י&quot;ח) [והיינו לכתחילה, אבל בדיעבד יש לסמוך על ר&quot;ת אפי&#x27; במחובר ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), אמנם, כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דאם הודיעו הבעלי הוראה שאסור לעשות כן ולא שמע לקולם אסור אפי&#x27; בדיעבד, ואפי&#x27; בתלוש לצרוך מחובר]"	סימן רמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבנים של גוי?	"כתב הדגול מרבבה דכל האיסור הוא דוקא באבנים של ישראל ונתנם לגוי לסתתם, אבל באבנים של גוי והברירה ביד הגוי לבחור איזה אבנים לסתת אפי&#x27; כשהוא מפורסם שהוא עושה לצורך ישראל מותר כל זמן שהוא בביתו של גוי, ומ&quot;מ הרדב&quot;ז מסיים דלא יסתת האבנים סמוך לבנין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן רמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עשה התלוש לצורך מחובר בשבת?	"הטור ס&quot;ל דאסור אבל המחבר רק כתב שלא ישקעם בבנין לכתחילה, ותי&#x27; התוספת שבת דכאן הוי כלכתחילה על כן אמרינן דלא ישקעם בבנין, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) משמע דזה נחשב כבדיעבד ואפ&quot;ה אמרינן שלא ישקעם בבנין, אלא תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דלא קיי&quot;ל כהטור דהוא איסור אלא הוא נכון להחמיר לכתחילה."	סימן רמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הגוי בנה בית 1) בקבלנות 2) בשכיר יום?	"1) האיסור הוא מראית העין ואינו מדינא, ואע&quot;פ שהמחבר מחמיר לכתחילה שלא יכנסו בו לעולם בין הוא בין אחרים, מ&quot;מ כתבו הרבה אחרונים דיש לסמוך על ר&quot;ת דמקיל בקבלנות ומותר {אבל לכאורה עדיין צריך להמתין בכדי שיעשו} 2) כאן יש איסור מדינא, ולפי הרבה אחרונים אסור לו לעולם ולאחרים בכדי שיעשו, אבל הט&quot;ז מקיל אפי&#x27; לו בכדי שיעשו, דדוקא בקבר מחמירין לעולם משום גנאי [ומשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ד) משמע דלא מקילין כהט&quot;ז], ועל זה אמרינן דנכון להחמיר לעולם אפי&#x27; לאחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט - כ&quot;א), ולא אמרינן דמה שבנה בשבת בטל ברוב במה שבנה בחול (אלף לך שלמה ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ז, מ&quot;ב דרשו)"	סימן רמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כאן אמרינן דנכון להחמיר שלא ליכנס בו לעולם בין הוא בין אחרים, אבל בסי&#x27; שכ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ד אמרינן דכלפי הוא עצמו אסור מדינא אבל כלפי אחרים מותר?"	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דכאן מיירי בקבלנות משא&quot;כ לקמן איירי כשבנה לטובת ישראל וא&quot;כ לגבי אותו ישראל חמיר טפי דבנהו בעבורו משא&quot;כ כלפי אחרים קל יותר דאינו בונה בעבורם."	סימן רמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נבנה באיסור ע&quot;י ישראל?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ט אות ה&#x27;) מסתפק אם מחמירים בזה משום שנעשה בפרהסיא [אבל פשוט דאם בנה סוכה לא יכנס בה ואפי&#x27; אם ליכא סוכה אחרת], אבל פשוט להשבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; ל&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דאינו אסור מדינא אלא דיש להחמיר משום שמומר לחלל שבת דינו כנכרי לענין זה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי בונה בית בשבת בעל כרחו 1) והבעה&quot;ב התנה עמו מתחילה 2) והבעה&quot;ב לא התנה עמו מתחילה?	"1) השו&quot;ע ס&quot;ל דא&quot;צ למחות שהרי כבר התנה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) ס&quot;ל דצריך למחות דכיון שהוא מחובר עדיין יש חשדא דהרואין אינם יודעים שהוא התנה עמו מתחילה [וה&quot;ה במטלטלין בבית ישראל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)], ומ&quot;מ כתב הא&quot;ר דא&quot;צ לפזר מעות לעכבו 2) מהא&quot;ר משמע דצריך לפזר מעות לעכבו מפני שפשע ולא התנה מתחילה {ויתכן דזהו אפי&#x27; לדעת השו&quot;ע}, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה והא&quot;י) מסתפק בזה דמדייק מהרמב&quot;ם דא&quot;צ להתנות מתחילה וסגי במחאה לבד ביום השבת, וצ&quot;ע לדינא [והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא מעשה במי שפיזר ממון רב שלא להניח גוי לבנות ביתו בשבת ובסוף ניצל משריפה גדולה בעיר]"	סימן רמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באו הגוים בשבת לפנות dumpster שלו או לפנות השלג שלו?	צריך למחות מתחילה שלא לבא בשבת ויו&quot;ט, ולפי השו&quot;ע שוב לא צריך למחות אבל לפי המ&quot;ב צריך למחות גם כשהם באים, ולגבי השלג אם אינו מקום גדול דאפשר ע&quot;י shovels נמצאת שהם משתמשים ב-plow and blower לטובת עצמם, ואפ&quot;ה החמיר הגרי&quot;א פארכהיימער משום אוושא מילתא	סימן רמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספינה?	אע&quot;פ שהוא מטלטלין כיון שהוא ידועה שהוא של ישראל דינה כמחובר ואסור אם הוא במקום גלוי [אבל בביתו של גוי מותר] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן רמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשכור גוי לארוג לו לשנה?	"הרמב&quot;ם מקיל היכא דאינו מקפיד שיעבוד בשבת בדוקא, והראב&quot;ד מחמיר. ויש כאן מח&#x27; הפוסקים בהציור, המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד - ט&quot;ו) ס&quot;ל דהרמב&quot;ם לא התיר אלא כשאינו הרויח כלל במה שהוא עובד בשבת אבל אם הוא מרויח אע&quot;פ שאינו מדקדק עליו אם יבטל איזה יום אסור, והראב&quot;ד אוסר אפי&#x27; בכה&quot;ג דשמא יש לו הרווחה במה שהוא עובד בשבת דשמא יצטרך לו לארוג עוד דבר למחר, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דהרמב&quot;ם התיר אפי&#x27; כשהרויח במה שהוא עובד בשבת כל זמן שהוא אינו מקפיד עליו שלא לבטל איזה יום, ועל זה חולק הראב&quot;ד וס&quot;ל דאסור כיון שהוא מרויח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד וס&quot;ק כ&quot;ח). למעשה, מהביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) משמע דיש להכריע דבאופן שהוא מרויח יש להחמיר כהראב&quot;ד [דלפי המג&quot;א אסור אפי&#x27; להרמב&quot;ם] והיכא דאינו מרויח יש להקל כהרמב&quot;ם [דלפי הט&quot;ז מותר אפי&#x27; להראב&quot;ד], ועיין בסמוך אם זהו דוקא בערב שבת או אפי&#x27; מתחילת השבוע."	סימן רמד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מקפיד שיגמרו את המלאכה תוך אותו זמן?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דאסור אפי&#x27; להראב&quot;ד דהוי כאילו הוא מצוה לו לעשות מלאכה בשבת, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) דאפי&#x27; אם יכול לאנס את עצמו לעבוד בלילה מ&quot;מ נחשב כאילו הוא מצוה לו לעבוד בשבת {אבל נראה דאם צריך לעבוד ביום ראשון מותר, כל זמן שיש לו היכולת לבדו לעבוד ואינו תלוי באחרים} [אבל יש שיטת הא&quot;ר (מוזכר במ&quot;ב) דמקיל אם הוא דוחק את עצמו]"	סימן רמד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכר הגוי לעבוד לו כל מלאכות שיצטרך?	"בזה אסור לכו&quot;ע דהרי קרוב לודאי שיצטרך למחר עוד מלאכה וא&quot;כ הוא מרויח במה שהוא עובד לו בשבת [ובאמת הב&quot;י היה מסתפק בזה בדעת הרמב&quot;ם (דגול מרבבה, ביה&quot;ל ד&quot;ה לכו&quot;ע), ועוד מסתבר דלפי הט&quot;ז לפי הרמב&quot;ם ליכא איסור דזה דומה לשכרו לארוג לו תמיד כל השנה] (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ומטעם זה אסור לשפחה לעשות מלאכות לאדוניה אפי&#x27; שלא בביתו של ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) {אמנם, מבואר לקמן (סי&#x27; רמ&quot;ז סעי&#x27; ו&#x27;) דזהו דוקא בערב שבת אבל אם שכרו קודם לכן מותר, וממילא בספר מסחר בשבת (קושנר, עמ&#x27; 103) הקשה על מש&quot;כ המ&quot;ב שאסור לשפחה לעשות מלאכה בעבור אדוניה, הרי לא צוה אותה לעשות מלאכה בערב שבת, וצ&quot;ע. אמנם, הביא מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) דבשכיר שנה לעשות מלאכה אחת כגון כתיבה אסור אפי&#x27; בתחילת השבוע אבל שכרו לכל מלאכות אינו אסור אלא בערב שבת {ויש להסביר דבשכרו לכתוב תמיד אין נפק&quot;מ מתי שכרו דלעולם נראה כאילו עובד בעבורו בשבת משא&quot;כ כשעושה כל מלאכה שהבעה&quot;ב מצוה אותו לעשות נמצא שדוקא כשמצוה לו לעשות דבר מיוחד בערב שבת ולא בתחילת השבוע, ועדיין צ&quot;ע במ&quot;ב}"	סימן רמד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפחה שעושה מלאכת עצמה בביתו של ישראל?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מרבינו שמחה דמחמיר מפני הרואים שיאמרו שהיא עושה מלאכה לבעה&quot;ב, והא&quot;ר הביא חולקים והוא ס&quot;ל דאפי&#x27; הרבינו שמחה מקיל [וכן מקיל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו)], ומ&quot;מ כתב החיי&quot;א דלכו&quot;ע מותר כשהוא ניכר שהוא מלאכת עצמה כגון תיקון בגדיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), וממילא מותר לה לדבר על הטלפון או להדליק רדיו בחדרה, אבל משום אוושא מילתא וזילותא דשבת לא יהא נשמע חוץ לחדרה (פסק&quot;ת הע&#x27; 71)"	סימן רמד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה התיר הר&quot;ם לשכור גוי לגבות המכס בשבת?	"אע&quot;פ שהיה קובע לו מלאכתו בשבת מותר משום פסידא דיש לחוש שמא יעבור על איסור דאורייתא [של כתיבה] וכמ&quot;ש במי שהחשיך בדרך דמותר לומר לגוי להביא כיסו ד&#x27; אמות שמא יביא מעצמו את כיסו, ומהאי טעמא מותר נמי בפרהסיא (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנות המכס לכתחילה?	"הב&quot;י בתחילה כתב דאינו מותר לכתחילה אלא יש היתר אם כבר קנאה א&quot;נ כגון שהשר היה חייב לו ממון מכבר, אבל אח&quot;כ מצדד לומר דהוא מותר לכתחילה שהרי בשעת הקנין היה בהיתר ואח&quot;כ יש לו הפסד אם אינו גובה המכס בשבת, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דהוא מותר לכתחילה, ומוסיף דאל&quot;כ ינעלו כל העסקים וא&quot;א לעמוד בזה"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכס דליכא חשש כתיבה כגון גביית מאכלים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דלכאורה יהא אסור ע&quot;י גוי, אבל בסוף התיר אפי&#x27; למ&quot;ד שבות דשבות אסור במקום הפסד כאן מותר דהוי כמציל מידם שלא ישתקע הממון ביד עכו&quot;ם, והט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל כדי שלא יבא לידי איסור חמור דהיינו ע&quot;י עצמו [והתוספת שבת כתב דזה תלוי במח&#x27; לקמן בסי&#x27; של&quot;ד] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב), ופשוט דע&quot;י עצמו אסור משום ממצוא חפצך אע&quot;פ שהדברים אינם מוקצה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביהודי ששכר זכות המלח מן השר?	"רוב אחרונים ס&quot;ל בדעת המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דאינו הפסד ממון כ&quot;כ ודינו כשאר קבלנות שמותר בתנאים שבסי&#x27; זה [ודלא כהפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) דמקיל ה&quot;נ כמו מכס] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) מקיל כהפמ&quot;ג"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מקרי שכר שבת מה שהגוי גובה ממכס בשבת 1) כשרווחים לישראל 2) כשרווחים לגוי?	"1) תי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) דאינו שכר שבת דכבר שכר מהשר המכס כל השנה עם שבתות בכלל, וביאר המ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; קע&quot;ד) בשם גן רוה דכבר קנה המכס מתחילת השנה בהבלעה ואח&quot;כ ממילא בא לו המכס, ע&quot;ש. {ויש לפרש דהוי כמו פירות דקל הבאים ממילא ולא נחשבים כשכר שבת} 2) אם נותן לו שכירות לכל השנה פשוט דמותר דהוי בהבלעה, ואפי&#x27; אם רק נותן לו שכר לשבת בלבד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח, ע&quot;פ לבושי שרד וביה&quot;ל ד&quot;ה דבמקום) דמותר דחשבינן כל יום כהפסד בפנ&quot;ע ואינו דומה למרחץ ותנור דהוי רק מניעת הריוח, ועוד תי&#x27; המג&quot;א (שם) דהגוי קונה המכס מהישראל ואינו שכר שבת בכלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) והוי דומה למי שיודע שבא סחורה בשבת ומוכרה מערב שבת [והקשה התוספת שבת דלא דמי דהסחורה בעולם משא&quot;כ המכס הוי דבר שלב&quot;ל, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) א&quot;כ גם מה שקנה הישראל את המכס מהשר נחשב כדבר שלב&quot;ל אלא כל שזכות שקנה הישראל מהשר חוזר ומוכרה להגוי] , ולמעשה מסיק הביה&quot;ל (ד&quot;ה דבמקום) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ה) דיש להקל בשכיר שבת במקום הפסד כשהוא בקבלנות ולא בשכיר יום"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר למכור משקה בשבת?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ה) דיש היתר למכור המשקה להגוי [ע&quot;י משיכה וכסף, ולכל הפחות במקצת כסף (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)] והוא מוכר לעצמו [ואע&quot;פ שעדיין נקרא על שם ישראל מ&quot;מ מותר במקום הפסד], ויש מקילין אפי&#x27; בקבלנות שחושבין שזה הפסד מרובה ולא מניעת הריוח, אבל בשכיר יום אין היתר [ואפי&#x27; למ&quot;ד דמקיל בשבות דשבות במקום הפסד היינו בדליכא עצה אחרת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)], והמ&quot;ב מסיים דהבוטח בה&#x27; ואינו מחפש צדדי קולות על שבת אשריו. [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דנוהגין לעשות שטרי מכירה וגם צריך למכור הסוסים ובהמות משום שביתת בהמתו, וצריך לידע שהמכירה מהני רק על הבהמות הנמצאים אצלו עתה ולא על מה שיקנה אח&quot;כ]"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל הממונה על המטבע?	"[כנראה שהמציאות הוא שהיה קונה הזכות להדפיס מטבעות והיה מרויח כפי המספר של המטבעות שהוא מדפיס ולפיכך יש לו הפסד אם אינו יכול להדפיס בשבת] כיון שהוא מקום הפסד מותר בפרהסיא בקבלנות, אבל שלא במקום הפסד אינו מותר אלא בביתו של גוי כדי שלא יהיה נקרא על שם ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) [והרבותא הוא דהיו משמיעים קול בשבת בהכאת המטבע והוי פירסום גדול ואפ&quot;ה מותר הוא מחמת הפסידא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&#x27;)]"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל לישב אצל הגוי בשעת המכירה?	"אינו יכול להתעסק עמו משום ממצוא חפצך אבל מותר לשומרו כדי שלא יגנוב מן המכס (ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) [ואפשר דאפי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דחושש כשהוא יושב שם שמא יאמרו דלצורכו הוא עושה מודה בחשש גניבה דמותר משום הפסד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) ס&quot;ל דפליגי אבל מיקל כהט&quot;ז בשעת הדחק]"	סימן רמד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתמלא מכמרות שלו בדגים בשבת?	כיון שיש לו חשש גניבה אם יניחם עד לאחר שבת יש להתיר לרמז לגוי לומר &quot;כל המריק לא יפסיד שכרו&quot;, וגם מותר להושיב ישראל שם לשמור שלא יגנוב, וכמ&quot;ש הט&quot;ז (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;א בשם הבית אפרים) 	סימן רמד סעיף ו		
